<h1>צידה לדרך מ"ב כ"א פ"ח</h1>
<h2>דף נ:</h2>
סוף הכרס עשוי ככובע ונקראת בית הכוסות. והמסס מחובר לו. וסביב לחבורו יש דופן רזה ובאמצע יש חלון ושופכין זה לזה. והמאכל בא דרך בית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומהקיבה לדקין ניקבו בני מעים טרפה. הילכך ניקבו המסס ובית הכוסות והנקב נראה מבחוץ טרפה. כרס הפנימי שניקב טרפה ושנקרע רוב החיצונה. והכרס כולו נקרא כרס הפנימי וחיצונה בשר החופה את רוב הכרס וזהו קרום עב שעל כל החלל כשפותחין הבהמה וישנו מן החזה ועד הירכים. והכרס מיעוטו נחבא בצלעות החזה ורובו תחת אותו קרום הקרום שכנגד רוב הכרס אם נקרע רובו טרפה. אבל אם במקום שהכרס (כולו) [כלה] והלאה נקרע (למקום) [לקרום] כשרה. נמצא קרוע בבשר החופה את רוב הכרס טפח בין בבהמה גדולה או קטנה וכן כשהוא הרוב אף על פי שאין בקרע טפח טרפה. בית הכוסות דופנו כפול שהם שני דופנות אדוקים זה בזה ושומן מחברן וזהו הנקרא עובי בית הכוסות. הלכך מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כגון שניקב הדופן הפנימי ולא ניקב השני ולא יצא המחט לחוץ ואין דם בחוץ כנגד המחט אפילו נמצא מקצה העגול לצד חוץ כשרה. כי חברו מגין עליו. נמצא עליה קורט דם מבחוץ טרפה. לא נמצא עליה קורט דם בידוע שאחר שחיטה ניקבה וכשרה. וכן אם נמצאת מחט בהמסס מצד אחד ולא עברה לחוץ כשרה. בני מעים העשוין כנחש בעיגול ודבוקים זה לזה ניקב אחד מהם לחבירו חבירו מגין עליו וכשרה אבל בני מעים שנקבו והלחה הדבוקה בהם סותמתה טרפה. בא זאב או כלב ולקח בני המעים או אחד מהאברים שהנקב אוסר בהם והחזירן נקובין כשרה. בני מעים שנמצא בהם נקב ואינו יודע אם קודם שחיטה ניקב או אחר שחיטה ניקב נוקבין נקב (אחד) [אחר] בהם וממשמשין בו אם דומה לנקב הנמצא כשרה. יצאו הבני מעים ולא ניקבו כשרה. ואם הפכן כשהכניסן לפנים טרפה. שנאמר [דברים ל"ב] הוא עשך ויכוננך מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם. שאם תהפך אחד מהם מיד מת. אכלה הבהמה דבר שהוא סם המות לה ומנקב הבני מעים טרפה. אכלה סמי המות שאינן נוקבין או שאחזתה חולי מפני הצנה או נכנס עשן בגופה או שאחזה דם או שתתה מים הרעים מסוכנת היא וכשרה. הרי בארתי למעלה שאם ניקבה החלחולת הנקראת טבחיא לחלל הבטן שהיא טרפה. אבל אם ניטל המקום הדבוק בירכים כשרה אם נשאר בה כארבע אצבעות בשור. ובשאר בהמה נראה לי הכל לפי גדלן וקטנן. יש מעי אחד בבהמה ששני ראשיו סתומים אם נמצאו ב' טרפה. ואם יוצא מהנקב שנקב אחד מהם כל מה שיש בשניהם כשרה. אם נמצא כמו קנה של בשר בין המסס ובית הכוסות כשרה. שרגילות להמצא כיוצא בו בבהמות השמנות. אבל מבית הכוסות לכרס הוא יתר וטרפה. שני בני מעים היוצאין במעים של הבהמה טרפה וכנגדו בעוף כשרה. בד"א כשיוצאין משני מקומות. ויש שני בני מעים זה בצד זה מתחלה ועד סוף. או שהיה המעי יוצא ממקום אחד בעוף מן הבד ויש שני ראשים מובדלים. אבל אם היה המעי יוצא ממקום אחד בעוף מן הבד וחוזר ומתערב עם המעי שסמוך לו ונעשה אחד כרוחב אצבע סמוך לבית הרעי ושניהם מובדלים באמצע כשר שהרי זה אינו יתר ויש אומרים אם יצא מעי קטן בעוף היוצא מן הבד אם בראש הקיבה במקום שהדקין יוצאין משם יש שלם כרוחב אצבע קודם שיתחיל זה המעי ליפרד וגם למטה לאחר שנתחבר עם שאר הדקין יש כרוחב אצבע שלם כשרה. ואם לאו שאין בו כאצבע שלם למעלה ולמטה טרפה ואם יוצא מהדקים שמונחים בעיגול מעי יתר באורך אצבע כשרה. שהרי אינו חשוב כיתרה כי בטבע מותר הבהמה כן קרה. כמו אצבע יתירה. ביד לתוספת נברא. ולא דרשו דבר זה לגנאי. חכמי וזקני מלא כרסי מעדני.
